הביקור במרקש הפתיע אותי לגמרי. עיר תוססת ואקזוטית, שונה מכל הערים הרבות שהספקתי להכיר. עיר של סיפורי אלף לילה ולילה. הקסם העוצמתי של העיר נובע מכיכר ساحة جامع الفنا ג'מא'ע אל פנא'ע ומקרין לכל פינה בעיר.
חוויתי את מרקש כבליל קסום, מתוק-חריף של תרבויות: בֶּרְבֵּרִית, יהודית-מרוקאית וערבית-מוסלמית. זהו מקום שבאופן מפתיע מצליח לשמור על האותנטיות שלו, למרות הערך הכלכלי הגבוה של התיירות ומול תרבות הצריכה המערבית שהיא מביאה.
מסגד הכותובייה جامع الكتبية (מסגד מוכרי הספרים), מבנה מרשים ונאה בסגנון האלמוהד מהמאה ה-12. הצריח, בגובה 77 מטרים, הוא סימן ההיכר הבולט והמובהק של מרקש.
היה קל לזהות את הדמיון בין המסגד לאחיו La Giralda בסביליה, ספרד, שביקרתי בו לא פעם, ושגם הוא נבנה בסגנון האלמוהד. דמיון זה המחיש עבורי שצפון אפריקה ואירופה הם לא לגמרי שני עולמות שונות. גם באירופה יש אתרים עם ארכיטקטורה מורית, כגון גרנדה, סביליה, קורדובה, תולדו, ונציה ועוד. הבנתי שהים התיכון מקשר ולאו דווקא מפריד בין היבשות: אל – אנדלוסיה.
