מול גועל הנפש

Nausea

האנטרופיה, הכיעור, הסתמיות והבינוניות. הם רודפים אחרינו. ממלאים את החלל.  מחשיכים את העולם.

הצורך לברוח.  להשתחרר מהמגבלות, לפרוץ את המחיצות ולהתרומם. הרצון לאור, לטוב, להרמוניה וליופי. ההשתוקקות לשגב. לגעת בטוהר האינסוף. 

לקחת בחזרה קצת ממנו, להוסיף כאן קצת אור.

רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי גּואֵל חָזָק אָתָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' , גּואֵל יִשְׂרָאֵל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבת? אפשר לשתף!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

חשוב לדעת

אהבתי לבית שמש

הרי יהודה הנשפקים מבית העלמין של בית שמש אהבתי לבית שמש, העיר שלי, נובעת מהיופי הפלאי של הסביבה שלה. הרכות וגווני הירוק של גבהות שפלת יהודה ממערב, והנוכחות הנעימה של

קרא עוד »
דילוג לתוכן